לקות שפתית
כל מה שחשוב לדעת על לקות שפה במקום אחד.
מה זו לקות למידה שפתית?
כשילדים מתקשים בפיתוח שפה, קל לחשוב שזה קורה בגלל קושי בשמיעה, בשל בעיות בהתפתחות איברים מסוימים בחלל הפה או בעקבות קשיים שעל הספקטרום האוטיסטי. עם זאת, ישנם גם ילדים שלא מתמודדים עם המצבים האלו אך עדיין מתקשים לדבר ולחלוק את מחשבותיהם ורגשותיהם עם הסביבה. התופעה הזאת נקראת "לקות שפה", או בשמה המלא "לקות ייחודית לשפה" (SLI – Specific language impairment).
ילדים שסובלים מהלקות הזאת יכולים לפעמים גם להיות בעלי מנת משכל גבוהה מהרגיל, אשר תבוא לידי ביטוי בהיבטים אחרים בהתנהלות שלהם, אך במקביל הם יסבלו מקושי ממשי לתרגם את המחשבות, התחושות והרצונות שלהם למילים. במקרים מסוימים, הם יתקשו לא רק בדיבור, אלא גם בקריאה, אם כי זה לא יהיה נכון אצל כל הסובלים מהלקות הזאת.
הסימנים הבולטים לקיומה של לקות שפתית
הסימנים הראשונים ללקות שפתית יכולים להופיע כבר בגיל הרך ובגיל הגן. עד גיל שנה, ניתן יהיה להבחין בכך אם רואים שהתינוק שקט מדי ולא משתמש במחוות ידיים כמו ילדים אחרים. במקרים רבים הוא לא יגיב לשמו ולקול של הוריו וכן יתקשה לתקשר – גם כשהוא לא חש בטוב וזקוק לסיוע.
בהמשך, פעוטות הסובלים מהלקות הזאת יתקשו למלא הוראות או להגיד יותר משתי מילים. באופן כללי, אם עד גיל 3, ילדיכם עדיין לא יכול להרכיב משפטים של כמה מילים או לשאול שאלות – כדאי לשתף בכך את הגורמים המקצועיים שמלווים אתכם, אשר יפנו אתכם להמשך בירור המצב.
איך מתבצע אבחון לקות שפתית?
לפני שמאבחנים לקות שפתית ולקויות למידה אחרות, חשוב לבצע גם בדיקת שמיעה אצל רופא כדי להבין אם קיימת בעיה בחוש החיוני הזה, שמשפיעה כמובן גם על יכולות הדיבור וההקשבה. אם הרופא קבע כי השמיעה תקינה, ניתן להתקדם לבירור מעמיק יותר של הסיבות לקושי.
אם מתעורר חשד לקשיים חריגים בפיתוח השפה אצל תינוקות ופעוטות, מומלץ לפנות לקלינאי תקשורת לצורך אבחון מעמיק. האבחון עוזר להבין האם הקשיים של הפעוט הם מקובלים וצפויים – או שהם חורגים ממה שמצופה מבני גילו.
זהו תהליך שבוחן לעומק את נקודות החוזק והחולשה של הילד מבחינת דיבור והבעה. במהלכו בוחנים את שתף הדיבור, את הגיית האותיות והעיצורים השונים, השמיעה, יכולת ההבנה ועוד.
בגילים מבוגרים יותר, ניתן גם לבצע אבחון דידקטי או פסיכודידקטי כדי להעריך אם לצד לקות השפה, קיימים אתגרים נוספים שמונעים מהילד לתפקד כמו שצריך במסגרת החינוכית ומחוצה לה. אבחון כזה כולל ראיונות, שאלונים שממולאים על ידי ההורים והצוות החינוכי וגם תצפיות על הילד ועל האופן שבו הוא מתמודד עם משימות ואתגרים.
האם יש טיפול ללקות שפתית?
קצב רכישת השפה הוא דבר אינדיבידואלי שמשתנה כמובן בין ילד לילד. ישנם ילדים שאמנם יתקשו לפתח יכולות שפה בשנים הראשונות לחייהם, אך ידביקו את הפער בשלב מאוחר יותר. כדי לשפר את הסיכויים שזה יקרה, חשוב לזהות בעיות וקשיים מוקדם ככל שניתן, ולהתאים טיפול נכון שיסייע לילד להתגבר עליהם לפני שאלו יחמירו ויעמיקו את הפער.
בהקשר הזה, ליווי של קלינאי תקשורת בהחלט עשוי לסייע להתגבר על הפער ולשרטט עתיד חיובי ופשוט יותר בעבור הילד או הילדה. זכרו כי ככל שהקלינאי יתחיל לעבוד עם הילד מוקדם יותר – כך התהליך כולו יהיה יעיל יותר. לכך מומלץ לצרף הדרכה ממוקדת להורים, כדי להבין כיצד לסייע לילד ולמצוא שפה משותפת איתו – גם אם הוא מתקשה להביע את עצמו במילים. מידת המעורבות של ההורים והצוות החינוכי בתהליך תשפיע מאוד על הצלחתו.
לקות שפתית אצל מבוגרים – מה אפשר לעשות?
אם בתקופת הילדות לא הושקעה מספיק תשומת לב בשפה ובשיבושים שלה, ייתכן כי הפרעות בשפה יעברו גם לחיים הבוגרים, עם שיבושים בהגייה וביכולות הביטוי, שיכולים להשפיע רבות על החיים, העבודה וההזדמנויות לאורך הדרך. אנשים עם לקות שפתית יתקשו לא פעם לדבר מול קהל, עלולים לחשוש מראיונות עבודה או להימנע מעבודה מול אנשים.
לקות שפתית יכולה גם להתפתח בגיל מבוגר, כמו לדוגמה לאחר שבץ מוחי או תאונת דרכים. חשוב להבין כי אף פעם לא מאוחר מדי לטפל בליקויים כאלו – ובהחלט ניתן להשיג התקדמות נהדרת גם בקרב מבוגרים – בעזרת עבודה מקצועית, נכונה וממוקדת של קלינאי תקשורת מוסמך.