אבחון פסיכודידקטי
כל מה שחשוב לדעת על אבחונים פסיכודידקטיים במקום אחד.
מה זה אבחון פסיכודידקטי?
אבחון פסיכודידקטי הוא דוגמא לאבחון משולב, כזה שמכיל שני אבחונים שונים, במקרה הזה, אבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי, ומבצע אותם ביחד.
החלק הדידקטי של האבחון בודק את יכולות הלמידה, כמו קריאה וכתיבה, חישוב, עיבוד ושליפת מידע, זיכרון וניהול זמן ועוד. כמו כן, נבדקות האפשרויות ללקויות הלמידה השונות: דיסלקציה, דיסקלקוליה, דיסגרפיה וכו'.
החלק הפסיכולוגי של האבחון עוסק בהערכת היכולת השכלית, כלומר IQ, לצד מדדים שונים המשפיעים על הרגש של הנבדק בקשר לקושי הלימודי, כמו תדמית אישית, ביטחון עצמי, התמודדות עם תסכול וכן הלאה.
את האבחון מבצעים במכון פרטי, כשהמאבחנת הפסיכודידקטית היא פסיכולוגית בהתמחות חינוכית. ניתן לבצע את האבחון כבר מגיל 6, בזמן המעבר לבית הספר, וכמובן לאורך כל שנות הלימוד בבית הספר ולאחריהן.
מבוגרים מבצעים את האבחון הפסיכודידקטי בהתאם לצורך שלהם – למשל מי שמעוניינים להיבחן לפסיכומטרי או ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה ולא רוצים שקשיי הלמידה שאותם חוו בבית הספר ימנעו מהם לעשות זאת.
השילוב בין שני סוגי האבחונים מאפשר להתבונן לעומק בקשיים שהנבדק מציג, בבית הספר או בחייו הבוגרים, ולמצוא את הגורם השורשי שבו כדאי להתמקד בפתרון הבעיה, במקום רק בבעיות ה"נלוות" לו.
הקלות והתאמות בבית הספר בעקבות אבחון פסיכודידקטי לילדים
אחת הסיבות הנפוצות לפניה לאבחון פסיכודידקטי, היא ההקלות וההתאמות שניתן לקבל בבית הספר, באם תוצאת האבחון היא שקיימות לקויות למידה המזכות בהתאמות כאלה.
חשוב לציין שניתן לקבל הקלות והתאמות גם לאחר ביצוע אבחון דידקטי בלבד, שבודק רק בעיות לימודיות. אך במקרה שבו לא בטוחים אם מדובר בלקות למידה או בקושי רגשי, יש צורך בביצוע האבחון הפסיכודידקטי כדי שיכריע בכך.
במידה והאבחון הפסיכודידקטי אכן מצא לקות למידה מסוימת, יהיה ניתן לגשת עם תוצאות האבחון למשרד החינוך ולקבל את ההתאמה הרלוונטית שתאפשר לילד לשפר את הישגיו הלימודיים במבחנים: הקראת מבחן בעל פה, הכתבת תשובות, מבחן מותאם לפי הלקות הספציפית ועוד.
מעבר להתאמות הקשורות במבחנים, איתור של לקויות למידה במבחן פסיכודידקטי מאפשר גם לקבל "סל שילוב" מטעם מתי"א, מה שמאפשר למערכת החינוך לתת כלים לילדים עם צרכים לימודיים מיוחדים בתוך המסגרת הרגילה.
סל שילוב יכול לכלול שעות הוראה מתקנת, מורה פרטית וסיוע נוסף מעבר לשעות הלימוד, או בזמן שיעורים מסוימים כמו מתמטיקה ואנגלית, וכן לימוד קשוב בכיתה קטנה עם תלמידים אחרים הזקוקים לעזרה צמודה יותר.
אבחון פסיכודידקטי – המלצות להמשך הדרך
כאמור, האבחון הפסיכודידקטי לא בוחן רק את היכולות הלימודיות, אלא גם את התחום הרגשי. לכן, נוסף להתאמות ולהקלות אשר ניתנות בעבור לקויות למידה שנמצאו באבחון, קיימות גם המלצות להמשך הדרך שרלוונטיות לתחום הפסיכולוגי שנבדק, כלומר לבעיות רגשיות.
המלצות אלה תקפות לכל סביבתו של הילד: הצוות החינוכי בבית הספר וגם המשפחה בבית, ההורים והאחים.
* טיפול רגשי / פסיכולוגי – אם נמצאו קשיים רגשיים, תינתן הנחיה ללכת לטיפול פסיכולוגי כדי לתת לילד את המענה המקצועי שיוכל לסייע לו לראות באור אחר דברים לגבי עצמו וסביבתו.
* טיפול ריפוי בעיסוק – אם נמצא קושי ספציפי הרלוונטי לקושי למידה אך אינו נעוץ במיומנויות למידה, למשל חולשה בחגורת הכתפיים, קושי במוטוריקה עדינה וכד', תינתן הנחיה לבצע מספר טיפולים של ריפוי בעיסוק כדי לפתור את הנקודה המקומית שמשפיעה על הקושי.
* טיפול אחר – במקרים של בעיות רגשיות מסוג חרדות, טראומות וכו', ניתן יהיה לקבל הפניה לטיפולים כמו CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) ולפתור את הקושי הרגשי כך שיפנה מהילד את המעמסה ויקל עליו ברמה הרגשית.
* עזרה באמצעות תרופות – במקרים מסוימים, אבחונים פסיכודידקטיים מפנים גם להמשך בירור פסיכיאטרי כדי להתאים תרופות שיסייעו לנבדק לאזן את מצבו בזמן הווה כדי לשפר הישגים לימודיים.
מתי יודעים לגשת למבחן פסיכודידקטי?
במקרה שבו הילד מפגין קושי לימודי וקושי רגשי, או רק אחד מהם אך אין לדעת אם מדובר בקושי רגשי שמושפע מקושי לימודי, או ההיפך – קושי לימודי שמושפע מקושי רגשי – יש לבצע את המבחן הפסיכודידקטי ולאתר את הקושי שמהווה את המקור לכל המצב.
אילו סימנים יכולים להוות קריטריון להתאמה לאבחון פסיכודידקטי?
* תת הישגיות – ילד המפגין חוכמה ויכולות אינטלקטואליות גבוהות, אך ללא ביטוי בהישגים לימודיים.
* התנהגות רגשית קיצונית – התקפי זעם, בכי חסר שליטה ותגובות שאינן פרופורציונליות למקרה המשפיעות על קשיי למידה.
* בעיות חברתיות – התבודדות, קושי ליצור מערכות יחסים חבריות עם קבוצת הגיל לצד הישגים לימודיים נמוכים.
* מתח וחרדות סביב נושא הלמידה – חרדת מבחנים, פחד קהל בהיבחנות מול הכיתה, הקאות מתוך לחץ ועוד סימני עצבנות הגורמים להיבחנות לקויה.
שימו לב שניתן לגשת לאבחון פסיכודידקטי גם באופן עצמאי, אך פעמים רבות בית הספר יבקש להפנות את הילד לאבחון כזה לאחר שנוצר פער לימודי או שקיימות בעיות רגשיות שמשפיעות על התפקוד התקין בבית הספר.
מה עושה המאבחן הפסיכודידקטי במהלך האבחון?
תהליך האבחון מתרחש עוד לפני ההגעה בפועל למכון. המאבחן אוסף את כל המידע הדרוש לו ובוחן גם את נתוני הרקע היבשים, למשל הישגים לימודיים, נתונים רפואיים והתפתחותיים והערכה של אבחון קודם אם קיים.
בנוסף, המאבחן מקבל לידיו שאלונים שממלאים ההורים של התלמיד או הגורמים החינוכיים בבית הספר שסברו כי הוא צריך אבחון. השאלונים יסייעו לו לגבש מושג על הליקויים התפקודיים הספציפיים בטרם עריכת אבחון לקויות למידה.
האבחון שבונה המאבחן מורכב ממספר רב של מבחנים בהתאם לצורך של כל נבדק, בהתבסס בין היתר על המידע שאסף קודם.
כך או כך, כל אבחון פסיכודידקטי כולל מבחנים פסיכולוגיים כמו בדיקת IQ, בדיקות זיכרון ותפיסת מידע, מבחן המעריך יכולות גרפולוגיות, מוטוריות ויזואליות וכן מבחנים השלכתיים המבטאים את עולם הרגשות של הילד.
כמו כן, כל אבחון פסיכודידקטי כולל מבחנים דידקטיים הבוחנים את החוזקות והחולשות הלימודיות במיומנויות הכלליות: כתיבה, קריאה, יכולת חישובית ויכולת שפתית. בנוסף, נבדקים כישורים אחרים הנדרשים ללמידה כמו ארגון מידע, קשב וריכוז, שליפה מהזיכרון וניהול זמן.
איך לבחור מכון לאבחון פסיכודידקטי?
בבחירת מכון לביצוע אבחון פסיכודידקטי לילדים או למבוגרים, חשוב לבחון את מקצועיות המכון, זמינות התורים שבו וכן נוחות ההגעה אליו.
* מקצועיות – מאבחן פסיכודידקטי צריך להיות מוכר על ידי משרד החינוך וכן רשום בפנקס הפסיכולוגים כפסיכולוג המתמחה בפסיכולוגיה חינוכית. אל תהססו לבדוק עם המכון מה ההתמחות של המאבחנים שהוא מחזיק ומהם שנות ניסיונם בתחום.
* זמינות תורים – לא תמיד יהיה צורך באבחון דחוף, אך במקרים מסוימים, למשל לפני תקופת בחינות הבגרות או ממש בגיל צעיר בטרם קובעים מסגרת חינוך רגילה או מיוחדת, יהיה צורך בקביעת אבחון קרוב יחסית כדי לא לפגוע בסיכויי הלמידה של הילד. לכן מומלץ לברר מראש מהי זמינות התורים במכון.
* נוחות הגעה – מאחר שהאבחון יכול להתפרש על פני כמה פגישות, בהתאם לצורך של הילד ולזמן שבו יוכל להפגין טוב יותר את יכולותיו, כדאי לבחור מכון שההגעה אליו נוחה.
בסופו של דבר, אבחון פסיכודידקטי הוא לא מבחן שיש להילחץ לקראתו, אלא צעד ראשון בדרך לאיתור הקשיים שבאמת מפריעים לילד שלכם. הגיעו נינוחים, שדרו לילד ביטחון והראו לו שכל תוצאה שתתקבל היא טובה מבחינתכם.