לקות למידה לא מילולית - NVLD
כל מה שחשוב לדעת על לקות למידה בלתי מילולית במקום אחד.
איך ה-DSM-5 מגדיר לקות למידה לא מילולית (NVLD)?
לקות למידה בלתי-מילולית (None-Verbal Learning Disability או NVLD), מוגדרת ב-DSM-5, המדריך העדכני ביותר לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, כהפרעת תקשורת פרגמטית. בפשטות, זוהי לקות למידה התפתחותית נוירולוגית, המקשה על האדם בפיתוח יכולות למידה שאינן קשורות להבעה מילולית או להבנת הנשמע.
הקושי הזה יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות – כמו לדוגמה בקשיי קשב וריכוז, בפגיעה ביכולות התכנון והניהול, בקושי לשמור על סדר וארגון ועוד. באופן כללי, חלק מהמאפיינים של לקויות אלו חופפים לאלו שקיימים על הספקטרום האוטיסטי. למעשה, מחקרים מראים כי כ-80 אחוזים מהמאובחנים עם תסמונת אספרגר שנמצאת על הקשת האוטיסטית, מתמודדים במקביל גם עם לקות למידה שאינה מילולית.
איך לזהות לבד את הסימנים ללקות למידה לא מילולית?
כפי שתכף נבין, גם לקויות למידה שאינן מילוליות הן ספקטרום רחב, שכולל בתוכו שורה ארוכה של מצבים עם מאפיינים וצורות ביטוי שונות. באופן כללי, חשוב להכיר את הסימנים הבולטים ביותר להתפתחות התופעה, כדי להפנות את הילד לאבחון בהקדם האפשרי במידת הצורך.
הסימנים הנפוצים ביותר ללקויות למידה לא מילוליות כוללים בין היתר חוסר יכולת להבין רמזים שאינם מילוליים וכוללים לדוגמה שפת גוף מסוימת או הבעות פנים מובחנות. בתוך כך, הם יתקשו גם להבין הומור, סרקזם, ציניות ומטאפורות. ילדים אלו יכולים לסבול מקשיים בשימוש באביזרים שונים – כמו מספריים, כלי כתיבה וציור או שרוכים בנעליים. גם שינויים בשגרה יכולים להיות מאתגרים במיוחד בעבורם ולעיתים אף טראומתיים.
חשוב להיות ערניים גם לקשיים נוספים, לרבות חוסר יכולת להבדיל בין כיוונים (ימינה ושמאלה, מזרח ומערב), חוסר יכולת לקרוא שעון, קושי למלא אחר הוראות מורכבות, היתקלות בחפצים ובאופן כללי נטייה מוגברת ליפול ולהיפצע.
אלו ילדים ומבוגרים שבדרך כלל נוטים לאחר, שואלים שאלות שחוזרות על עצמן ומתקשים לפתח מודעות לגבי מה שלגיטימי או לא לגיטימי לומר בקול רם בפורומים מסוימים. מנגד, היכולות הוורבליות שלהם בדרך כלל דווקא יהיו מפותחות מאוד – והם עשויים להיתפס כחכמים ואולי אף מתנשאים בעיני הסביבה.
מהי חשיבה בלתי מילולית?
בתחום הדידקטיקה, מקובל לחלק את כל יכולות הלמידה לשתי קבוצות מרכזיות – חשיבה מילולית וחשיבה בלתי מילולית.
חשיבה בלתי מילולית היא כזאת שמתבססת על תמונה, שמע, התמצאות במרחב, פרצופים, רגשות וסבטקסט. מנגד, חשיבה מילולית היא כזאת שמתבססת, ובכן, על מילים – מבנה השפה, הבנה מופשטת של המידע והסתכלות קונקרטית על בעיות ואתגרים.
ילדים עם לקות למידה לא מילולית בדרך כלל יצטיינו בחשיבה מילולית ויתקשו מאוד בחשיבה שאינה מילולית. זה אמנם יקנה להם יתרונות מסוימים בבית הספר, אך יקשה עליהם מאוד במקצועות אחרים.
לקות למידה בלתי מילולית – מאפיינים וסוגים
מקובל לחלק לקויות למידה לא מילוליות לשלושה סוגים מרכזיים:
* קשיים במיומנויות דידקטיות – אלו קשיים בלמידה שנובעים מפגיעה אפשרית בחשיבה המתמטית, בהבנת הנקרא או הכתיבה.
* לקות רגשית או חברתית – זוהי הפרעה בתפיסה של הנורמות החברתיות, קושי לנהל מערכות יחסים הדדיות או חוסר יכולת להשתלב בחברה.
* הפרעות נוירו-פסיכולוגיות – אלו קשיים הקשורים במערכת העצבים ויכולים לכלול בעיות בקואורדינציה, קשיים בקשב החזותי, בפירוש המידע מחוש המישוש ובתפיסה החזותית. במצב כזה, יכול להופיע קושי גם בדיבור ובפיתוח השפה.
חשוב להבין כי מי שחיים עם לקות למידה שאינה מילולית יכולים לסבול מאחד או יותר משלושת המאפיינים האלו. הם גם יכולים כאמור להיות על הספקטרום האוטיסטי או להתמודד עם מצבים אחרים לרבות הפרעות קשב וריכוז או לקויות למידה אחרות.
דרכי טיפל בלקות למידה שאינה מילולית
האבחון עם לקויות למידה לא מילוליות חשוב בעיקר לילד כמובן, אך הוא חשוב לא פחות, ויש שיאמרו אף יותר – להורים. לגדל ילד שסובל מאתגרים ייחודיים זו לא משימה קלה. היא לא מגיעה עם חוברת הפעלה ולא פעם התהליך כרוך בהרבה תסכול וטעויות בלתי נמנעות מצד ההורים. כשמומחה מאבחן את הבעיה, הוא קודם כל אומר לכם שזה בסדר להתמודד עם קשיים, זה לגיטימי ומובן. כעת, אפשר לחשוב איך לנהל את הדברים אחרת.
כיום, דרך ההתמודדות עם לקויות למידה שונה מאוד מבעבר. אנחנו יודעים הרבה יותר על מה נכון לעשות ולא לעשות כדי לשפר את חייו של הילד ולהבטיח לו עתיד ורוד ופשוט יותר. כדי לעשות זאת, חשוב שההורים ייקחו את הזמן כדי להבין את עולמו הפנימי של ילדיהם, עולם ששונה מאוד מזה שהם רגילים אליו. כך ניתן יהיה לפרוס רשת של פעולות שיתאימו לצרכים ולרצונות שלו במקום להחמיר את המצב.
אחד הצעדים החשובים בדרך הזאת הוא לשמור על סדר וארגון – לתת הוראות ברורות ופשוטות, לפי סדר הגיוני, ולחלק אותן לשלבים קטנים וברי ביצוע. כשמדברים עם הילד, חשוב להימנע מרעיונות מופשטים, הומור, מטאפורות או דימויים. ואם משתמשים בכאלה בלי לשים לב, יש להסביר ולתווך זאת לילד בצורה שהוא יבין.
זהו תהליך שקשה כמובן לעבור לבד. לכן חשוב להיעזר במהלכו גם בגורמים מוסמכים שיודעים איך לנהל אותו כמו שצריך ולצמצם את הנזק האפשרי לילד ולבני משפחתו למינימום. ככל שתקדימו לקחת את המושכות ולטפל במצב, כך יגדל הסיכוי שהילד (או המבוגר שלא אובחן) ייהנה מחיים טובים יותר שיהיו מדויקים יותר בעבורו ויעצימו את החוזקות שלו במקום את החולשות.