דיסגרפיה
כל מה שחשוב לדעת על דיסגרפיה במקום אחד.
מה זה דיסגרפיה?
קשיי כתיבה אצל ילדים יכולים להתפתח מסיבות שונות. באופן כללי, רוב הסיבות לקשיים האלו טמונות בהפרעות התפתחותיות קוגניטיביות שנכללות תחת שם מרכזי כולל – דיסגרפיה. המונח "דיסגרפיה" מאגד לקויות למידה שונות שהחוט המקשר בין כולן הוא הקושי בהתנסחות בכתב. קושי זה יכול להתבטא באיטיות בכתיבה או בצורך מופרז בריכוז, שעלול לגרום לתופעות לוואי כמו כאבי ראש, מיגרנות וחולשה כללית.
התופעה יכולה להיות מולדת, או להתפתח בהמשך החיים כתוצאה מליקויים קוגניטיביים או נוירו-מוטוריים. כיום, חשוב להבין, מומחים עדיין לא יודעים להגיד כיצד הגנטיקה משפיעה על התפתחות הלקות, אך יודעים כי היא עלולה להשפיע על הופעתה.
אנחנו לא תמיד מייחסים לכך חשיבות, אך יכולת הכתיבה היא מורכבת ומאתגרת מאין כמוה, בטח אל מול דרכי תקשורת אחרות. הכתיבה מערבת אזורים שונים במוח – שנדרשים לתפקד ביחד ובצורה מהירה ומדויקת. לכן, הסוגים השונים והרבים של דיסגרפיה מבטאים כשלים שונים בכל אחת מהתחנות בתהליך הכתיבה – סמנטיקה, אוצר מילים, יכולות מוטוריות והיכולת להמיר שמע לכתב.
דיסגרפיה מוטורית: מה זה אומר ומה עושים עם זה?
לעיתים, ילדים ומבוגרים בכלל לא יתקשו לנסח, להשתמש באוצר מילים עשיר או להמיר את מה שהם שומעים וחושבים למילים. במקרים של דיסגרפיה מוטורית, קיים קושי להפעיל את היד בצורה שמאפשרת לכתוב כמו שצריך. מצב כזה יכול להכניס המון תסכול לתהליך הכתיבה ואף לגרום לאדם להימנע לחלוטין מהפעולה ההכרחית הזאת.
עם זאת, מבין כל סוגי הדיסגרפיה הקיימים – זהו הסוג שגם הכי קל לטפל בו. הבעיה הגדולה ביותר של מי שסובלים מהבעיה הזאת היא כתב לא ברור. על טכניקת הכתיבה ניתן בהחלט לעבוד באמצעות מרפא בעיסוק ותרגול ביתי. בנוסף, ניתן לקבל במסגרות החינוכיות הקלות של הקראה או שימוש במחשב ובאופן כללי לעודד את הילד להשתמש יותר במחשב ופחות בעיפרון ובמחברת.
מהם הסימנים שיכולים להעיד על קשיים בכתיבה אצל תלמידים?
כשנתקלים במילים "הפרעות קוגניטיביות" או "פגיעה מוטורית", קל להיבהל ולחשוב שתפקודם המוחי של מי שחיים עם המצב הזה אינו תקין או אפילו פגום. לכן חשוב לנו להבהיר כי קשיים בכתיבה לא מעידים דבר על רמת האינטליגנציה או היכולת להצליח ולהצטיין בכל תחום שבו חפצים. הרבה אנשים מוצלחים ומוכשרים חיים עם לקויות למידה – אבל כדי להבטיח שהלקות לא תהיה מגבלה – חשוב קודם כל לזהות אותה ולהכיר אותה.
לכן, זה חיוני כל כך שבמקום לבקר את ילדינו על הקשיים שהם מתמודדים איתם – נשים לב מהו המקור של הקשיים האלו. נסו להבין אם הילד משקיע במטלות הכתיבה אך עדיין לא מצליח להשלים אותן בזמן, אם לוקח לו זמן רב לכתוב דברים פשוטים ואם קיים קושי אמיתי שלו בניסוח מחשבותיו בכתב.
את כל הדברים האלו שאתם מבחינים בהם כדאי לרשום לעצמכם במחברת. כך, כשתתייעצו עם גורם מקצועי על הנושא, יהיה לכם קל יותר להסביר את המצב ולו יהיה קל יותר לגבש אבחנה מדויקת ומהימנה.
אבחון דיסגרפיה: כך זה נראה
ישנים גורמים שונים המעורבים באבחון קשיים בכתיבה. כל אחד מהמומחים האלו תורם את חלקו הייחודי וחסר התחליף לתהליך החשוב. באופן כללי, מומלץ שבתהליך יהיו מעורבים פסיכולוג מוסמך (חינוכי, שיקומי או קליני), ואולי גם אנשי מקצוע אחרים כמו מרפא בעיסוק ונוירולוג.
תהליך אבחון דיסגרפיה כולל סדרה של בדיקות למגוון רחב של יכולות שכולנו זקוקים להן בדרכנו בלימודים ובעבודה. הבדיקות האלו בוחנות בין היתר מוטוריקה עדינה, איות, דקדוק, הצגת רעיונות בכתב, העתקת עיצובים וכן מבדקים כללים לבחינת רמת הכתיבה, הקריאה, השפה והחשבון.
קשיי כתיבה אצל ילדים מחוננים: הבעיה שרבים נוטים לפספס
מכירים את הבדיחה הנפוצה על כתב הרופאים? ובכן, הרבה אנשים באמת מאמינים שככל שהכתב של הרופא גרוע יותר, כך הוא רופא טוב ומקצועי יותר. אותו המנגנון, מעניין להדגיש, קיים גם בקרב הורים לילדים מחוננים שסובלים מקשיים בכתיבה.
במקרים רבים, ילדים כאלו אינם מקבלים את האבחון והסיוע שמגיעים להם – מכיוון שסביבתם הקרובה נוטה להרגיש שזה פשוט לא משנה. אך מתחת לפני השטח, הקשיים האלו יכולים לגרום לחרדה, לערך עצמי ירוד ולבעיות נפשיות שלא תמיד מבחינים בהן בהווה – אך יכולות להתעצם בהמשך הדרך.
הילד אובחן עם דיסגרפיה: מה עושים עכשיו?
קודם כל ברכות, השלב הראשון והחשוב ביותר בדרך הזאת כבר מאחוריכם. זהו השלב שבו הילד והסביבה הקרובה מפסיקים להסתכל על האתגר שלו כבעיה, או לפעמים אפילו כמשהו שהוא עושה לא בסדר מתוך "עצלות" או חוסר עניין בלימודים.
כעת, ניתן להכיר את כל הדרכים שבהן ההתמודדות של הילד עם הלימודים ובהמשך עם הקריירה, תוכל להיות פשוטה ופרודוקטיבית יותר. לדוגמה, ניתן לאפשר לילד להשתמש במחשב לצורך הכתיבה, להקליט שיעורים והרצאות וכן להשתמש באביזרים שונים כדי לאחוז את העט או העיפרון בצורה שנכונה לו.
במבחנים, הוא יוכל לקבל הקלות כמו תוספת זמן, מבחן בעל פה או הקראה מול בוחן. ההקלות יכולות גם לכלול אי הורדת ציון על טעויות שנובעות מהקושי הספציפי הזה.
דיסגרפיה אצל מבוגרים: הכול על האבחון וההתמודדות
גם בגיל מבוגר, הקושי בכתיבה עדיין יכול להתבטא ולהשפיע מאוד על החיים. זה נכון בטח בלימודים באוניברסיטה או בעבודות שהכתיבה בהן היא חלק משמעותי ביותר. לכן, גם לאחר שמסיימים את הלימודים בבית הספר, חשוב שלא לוותר על פנייה לאבחון מקיף שיסייע להפוך את הקריירה שלכם לנכונה ומותאמת יותר בעבורכם.
ההקלות, האביזרים הטכנולוגיים ובעיקר ההבנה והחמלה שכל כך מסייעות לילדים לצלוח את הקשיים שלהם – עדיין מועילות מאוד גם לאנשים מבוגרים יותר.