דיספרקסיה - DCD

כל מה שחשוב לדעת על דיספרקסיה במקום אחד.

דיספרקסיה DCD איור

מה זה דיספרקסיה?

ילדים ומבוגרים שחיים עם דיספרקסיה יכולים להיתפס על ידי הסביבה כמגושמים, אך בפועל הם סובלים מהפרעה נוירולוגית, אשר משפיעה לרעה על יכולות התנועה, התיאום בין האיברים השונים או הדיבור. שמה המלא של התופעה הוא "הפרעה התפתחותית בקואורדינציה" (Developmental Coordination Disorder או DCD) ועל פי ההערכות, לא פחות מ-5 עד 6 אחוזים מאיתנו חיים איתה.

הסוגים השונים של דיספרקסיה

הפרעה התפתחותית יכולה לבוא לידי ביטוי במובנים רבים. הנה כמה מהסוגים הנפוצים ביותר של הלקות הזאת:

* דיספרקסיה מוטורית – זהו מצב שבו קיים קושי לנהל תנועה תקינה של הגוף או לתאם בין האיברים השונים שמייצרים תנועות בסיסיות או מורכבות. במקרה כזה, חשוב להבין, המוח יודע ומבין כיצד לבצע את אותה התנועה, אך מתקשה להעביר מסרים מדויקים לכל האזורים בגוף שאמורים להשתתף בתהליך הזה.

* דיספרקסיה ורבלית – זהו קושי בהגייה נכונה של מילים, או בתכנון נכון של הדיבור. אנשים שסובלים מהבעיה הזאת יתקשו להניע כמו שצריך את שרירי הלשון שמעורבים בדיבור ולא יצליחו לבצע גם פעולות אחרות בחלל הפה שנחשבות חיוניות ובסיסיות כמו לעיסה, מציצה או ליקוק.

* דיספרקסיה רעיונית – זהו קושי לבטא רעיונות מסוימים או לגבש רעיונות חדשים. רעיון, חשוב להבין, דורש רצף של פעולות קוגניטיביות מורכבות. קושי בגיבוש רעיון יכול להתבטא בין היתר בבנייה והרכבה של חפצים – תהליך הדורש ניתוח, תכנון וביצוע. דיספרקסיה רעיונית יכולה להתבטא גם בקושי לחבר בין סמלים ומותגים לבין מה שהם מייצגים.

הקשר האפשרי בין דיספרקסיה ואוטיזם

על פי ההערכות, כ-30 אחוזים מהילדים שנמצאים על הרצף האוטיסטי מתמודדים גם עם דיספרקסיה של הדיבור או עם אפרקסיה – עוד הפרעת שפה מוטורית המתבטאת בקושי בדיבור. עם זאת, הקשר בין המצבים האלו לא מתקיים כל הזמן. כלומר, יש כמובן רבים שחיים עם אוטיזם ללא לקות בדיבור ולהיפך – ילדים ומבוגרים שסובלים מלקות בדיבור, אך ללא שום קשר לאוטיזם או למצבים רפואיים אחרים.

דיספרקסיה DCD תמונה

מהם המאפיינים של דיספרקסיה ואיך אפשר לזהות אותם?

החדשות הטובות הן שאצל רוב הילדים, האבחון של דיספרקסיה מוטורית מתבצע מוקדם מאוד – עוד כשהם תינוקות או פעוטות. זאת מכיוון שזו תופעה שיחסית קל להבחין בה – כאשר הילד אינו מפגין יכולות מוטורית שמצופה מבני גילו לפתח. גם כשמדובר בדיספרקסיה ורבלית, בדרך כלל יהיה קל להבחין בפערים בין הילד או הילדה לבין שאר בני גילם בגיל הזה. עם זאת, בכל מקרה נדרשת אחריות וערנות של ההורים לאורך כל שלבי ההתפתחות. אם מתעורר חשד להופעת מצבים אלו – חשוב כמובן לגשת לאבחון מעמיק יותר.

שימו לב גם לסימנים עדינים יותר כמו חריגות בהליכה, בעיות קשב וריכוז, קשיי זיכרון, בייחוד בזיכרון לטווח קצר, או קשיים בהחזקת סכו"ם או כלי כתיבה וציור. גם אם אתם חושבים שהתסמינים של ילדיכם קלים מאוד – עדיף להגיע לאבחון מוקדם ולשלול את החשד – מאשר להזניח ולהתעלם מהבעיה.

איך מתבצע אבחון של דיספרקסיה?

אם אתם חוששים שהילד או הילדה שלכם סובלים מדיספרקסיה, מומלץ לפנות בהקדם לרופא המשפחה, אשר יידע להפנות אתכם לגורמים המוסמכים להמשך האבחון המקצועי. באופן כללי, מקובל להתחיל תהליך כזה רק אחרי גיל שלוש, אם כי במקרים חריגים ניתן יהיה לשקול לבצע אותו מוקדם יותר.

האבחון יכלול גם שיח עם הילד כדי לבחון את האופן שבו הוא הוגה מילים. ייערכו גם בדיקות בסיסיות של היכולות המוטוריות שלו ושל האופן שבו הוא מחזיק את הגוף ומשתמש בשרירים בזמן הדיבור או התנועה. כמו כן, תיבחן מערכת הנשימה של הילד כדי לבדוק שאין בעיות בזרימת האוויר בעת ביצוע פעולות אלו וכן ייבחן אם פניו סימטריות ואם קיימות בעיות בהתפתחות השרירים באזור הלסת התחתונה.

איך נראה הטיפול ב-DCD והאם יש לזה תרופה?

בעבר, הנטייה הייתה לטפל בילדים שסובלים מדיספרקסיה התפתחותית דרך שיטות מסורתיות לשיפור האינטגרציה החושית. שיטות אלו כללו שימוש באימון תפיסתי תנועתי או תפקוד תחושתי. מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי השיטות האלו אינן יעילות במקרים רבים וכיום הנטייה היא דווקא להקנות לאותם ילדים מיומנויות ייחודיות, שקשורות בפעולות שהם נדרשים לבצע בכל יום.

לדוגמה, אפשר לתת לילד תרגילים בפיתרון בעיות שהוא באמת יפגוש בהן הרבה בחייו – במקום להתרכז בהיבט התנועתי של הפעולות האלו. זאת כמובן בשילוב עם עבודה מקצועית של מרפא בעיסוק, נוירולוג ומטפל בבריאות הנפש. לכל אלו חייבת כמובן להצטרף מערכת תמיכה וסיוע של ההורים, הצוות החינוכי והחברים.

לדיספרקסיה, למרבה הצער, אין תרופה יעילה, אך כיום יודעים שבעזרת כל הכלים שפירטנו כאן, ילדים אלו בהחלט יכולים לנהל חיים תקינים ואפילו טובים לצד האתגרים. עם הכוונה נכונה, הם גם יצליחו לפתח יכולות וכישורים שיספקו להם יתרון תחרותי בהמשך דרכם. הניסיון מראה שילדים אלו הם במקרים רבים בעלי יתרונות מובנים ייחודיים – לרבות חשיבה יצירתית או זיכרון מצוין לטווח ארוך.

וככל שמקדימים לזהות עם מה הם מתמודדים ומציעים להם את התמיכה שמתאימה להם – כך יגבר הסיכוי שהלקות שהם סובלים ממנה לא תשפיע לרעה ובאופן ארוך טווח על המשך דרכם.